• media9024

תרבות הברן - מאמר דיעה

לפני די הרבה שנים, איפשהו בתחילת שנות ה-2000 היתה הפעם הראשונה שהגעתי אל העיר הזמנית במדבר נוואדה.

באותה שנה (2001) לא היו 10 עקרונות, הן נכתבו רק אחרי כמה שנים ב2004.

ועדיין, החיים בעיר התנהלו בדיוק כמו בכל שנה אחריה.

כמו גם השנה.

כשאני חושב לאחור זה מרגיש מצד אחד כמו פלא אבל מצד שני ברורה לי שהסיבה לכך היא תרבות.


תרבות היא ייצוג של שלושה דברים - אמונות, תפיסות עולם, וערכים.

המשכתי לנסוע ברצף, כל שנה לאותה עיר זמנית בנוואדה והעמקתי בה שורשים.

לא היתה שנה שלא שמעתי את השיח על ״פעם היה אחרת״ ובכל פעם ששמעתי את זה - צחקתי בלב.

״סינדרום המילואים״ קראתי לזה עם עצמי, הצורך הזה שיש לאנוש להתעלות מעל האחר.


האמת היא ששום דבר לא השתנה. רק אנחנו משתנים.

התרבות אותה תרבות, 10 העקרונות אותם 10 העקרונות.

הנוהג הזה של לחשוב שפעם היה טוב יותר הוא בעניי מנגנון הגנה למעשה, כזה שמטרתו ליצר חשיבות עצמית.

מה שמשתנה בסך הכל היא המציאות והיא מתפתחת תמיד בכל הכיוונים.

יש הרבה יותר רע, ויש הרבה יותר טוב.


התפקיד של 10 העקרונות הוא לשרת את אותה תרבות.

גם בשנת 2001 בברנינג מן בארצות הברית וגם בשנת 2022 במידברן התרבות ממוקמת מעל העקרונות.

כדי להבין את זה יותר לעומק אפשר לשאול את עצמינו מה הם הערכים, האמונות ותפיסות העולם שהתרבות הזו שמושתתת על 10 העקרונות מייצגת...


הדרך לקיים את התרבות יכולה להשתכלל, למעשה היא צריכה וחייבת בכדי לשרוד.

האתגרים, הסכנות, האיומים והכוחות השתנו בשני העשורים האחרונים.

המודעות שלנו התפתחה והתובנה שלנו התחדדה.

למשל - אולי אני לא היחידי שמרגיש מוזר להמשיך ולשרוף למען התרבות כשאני מודע לנזק שזה מסב?

והאם להפסיק לשרוף פוגע בתרבות?

בעניי לא.

אני מעריך שממש בשנים הקרובות יפסיקו לשרוף במיימדים כאלו, זה בעניי לא גורע מהתרבות...


הנכס הכי גדול שיש לקהילה היא התרבות שלה, אותה יצרה, אותה היא חיה.

כשאני פוסע במרחבי העיר, כל עיר זמנית, בכל מקום בעולם, אני מרגיש את הדהוד התרבות, זו שבלעדיה אין ממש משמעות ל10 עקרונות.

זו שבלעדיה לי אין ממש משמעות.


מידברן ממש עוד רגע ויש כבר עשרות מתנדבים בשטח.

בשנה שעברה לא הצלחתי להגיע בגלל פרויקט אחר אבל השנה לא אפסיד את ההזדמנות להתחבר בחזרה למה שעיצב את חיי אי שם בתחילת שנות ה-2000.

נתראה באבק (?)


*זו התמונה הראשונה שצילמתי שקשורה לברנינג מן ב-2001, שעוד היה אפשר לקנות כרטיסים בגייט ואוכלוסיה העיר היתה 25 אלף איש, היו כ-150 מייצגי אמנות ו400 מחנות נושא וסביב העיר היה מתוח חוט כתום עם בדים


ניר

190 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול