top of page

קאמפ או פרי-קאמפ: איפה ואיך אני גרה בעיר? מרשמייה של אפרוחית

ההרשמה למחנות התוכן כבר נסגרה, ומכירת הכרטיסים כבר בפתח. הגיע הזמן לשאלת השאלות: איך גרים במשך שישה ימים באמצע המדבר? אני מצאתי שתי אופציות, ולכל אחת מהן משמעויות שכדאי להכיר >>


נתחיל מהשאלה הבסיסית: האם כל מי שמגיע למידברן חייב לגור בקאמפ? התשובה היא: לא. אפשר להיות גם פרי-קאמפר (Free Camper), "מחנאי חופשי", ולהסתדר בכוחות עצמך. איך זה עובד? מה מתאים למי? מה היתרונות והחסרונות בכל דבר? נתחיל מההתחלה.


תנאי השטח

במידברן הקרוב צפויים להשתתף כ-7,000 אנשים. הדבר היחיד המשותף להם הוא שכולם צפויים להגיע לאדמת חול ריקה, שהדברים היחידים שנמצאים עליה הם הדברים שאותם אנשים הביאו בעצמם. קיימות לוגיסטיקות מסוימות, בסיסיות, שבני אדם נדרשים לעשות כדי לשרוד במשך שישה ימים, ואותן ניתן לבצע דרך שני ערוצים.


הערוץ הראשון: להיות חלק ממחנה תוכן (קאמפ) – זאת אומרת, חלק מקבוצה שמתארגנת ביחד ומתמקמת על מרחב השמור מראש בעבורה. המרחב האמור מיועד לכלול גם את ה"גיפט" (המתנה) של אותו מחנה לקהילה, שטח ציבורי שכולם מוזמנים להיכנס אליו, וגם את שטח המגורים של המחנה – האזור הפרטי, בו נהוג לישון ולאכול. מקובל לומר שכ-60% משטח המחנה אמור להיות מוקדש לגיפט, וכ-40% ממנו לצרכים האישיים. רוב שטח המגורים בפלאיה מוקדש למחנות התוכן וכל מחנה מקבל שטח מסוים לפי מפתח מ"ר לאדם הקבוע מראש. זה המקום לציין שההמלצה המקובלת לאפרוחים – המגיעים למידברן בפעם הראשונה -  היא להיות חלק מקאמפ. למה? תכף תבינו.


האפשרות השנייה היא להיות Free-Camper (פרי-קאמפר) – בתרגום חופשי: מחנאי חופשי, או נטול מחנה. המחנאים החופשיים מגיעים לפלאיה עם הציוד האישי שלהם, ומתמקמים באזורים המסומנים מראש במפה כשטחי פרי-קאמפ. השיטה לתפיסת מקום בתוך שטח הפרי-קאמפ פשוטה אם הגעת לשטח שאתה רוצה והוא פנוי הוא שלך . בית של מחנאי חופשי תלוי רק בדמיון: הוא יכול להיות אוהל יחיד עם צילייה קטנה או בנוי מעשרה אוהלים מחוברים אחד לשני, מוצלים ע"י רשת מקצועית ענקית ומוארים ע"י שרשרת גרילנדות

הסתמכות עצמית רדיקלית VS מאמץ קהילתי


מחנה נושא מתאפיין בהתארגנות קבוצתית, כמו קיבוץ קטן. רוב המחנות גובים דמי מחנה מסוימים מחברי הקבוצה, ובאמצעות הסכום המגויס הם רוכשים או שוכרים את כל הציוד הדרוש לשבוע בשטח: שתייה, אוכל, מקררים, מקלחות, ציליות, אוהלים, כלי מטבח וכיוצא בכך. באירוע עצמו הם מקימים יחד את המחנה שלהם – פורשים את הצילייה, בונים אוהלים, מקימים מטבח ובקיצור - מחברים את כל חלקי הפאזל בעבודה משותפת. במהלך השבוע הם גם מקיימים את המחנה ביחד. נהוג לחלק למשתתפי הקאמפ משמרות, כמו לדוגמה תורנות שטיפת כלים או החלפת מים. 

מי שמגיע כפרי-קאמפר אחראי על עצמו, על כל המשתמע מכך, מים, מים אפורים, אוכל, שתיה, חשל"ש ועוד. יש מחנות שהגיפט שלהם הוא לסייע לפרי קאמפרים אבל לא כדאי לסמוך על זה. You're on your own.  מצד שני כולם אומרים The Playa will privide מחכה בקוצר רוח לחוות בתופעה.


גיפטינג (מתנות)


כל מחנה תוכן מביא איתו גיפט לפלאיה, ומקדיש חלק גדול משטח המחנה לטובת הגיפט. הגיפט של מחנות מסוימים יכול להיות בדמות סאונד – כמו הופעה חיה או מסיבה שלא נגמרת; אחרים מעדיפים להעביר שיעורי יוגה, סדנאות מגע וקורסים מזורזים לקבלה עצמית; יש מחנות שנותנים לכל מי שעובר לידם אוכל ושתייה. כמובן שהאנשים שמתפעלים את הגיפטינג הם אנשי המחנה עצמם, כי אם המחנה החליט להגיש בועות ג'לטין מתנפחות, צריך שיהיה מישהו בעמדה לחלק אותן.  

הגיפטים של המחנאים החופשיים לפלאיה מגוונים ומפתיעים לא פחות. חלק מהבית שלהם יכול להיות בעל תוכן, גיפט בפני עצמו, כמו תחנת ריענון לברנרים משוטטים, צל לטובת השכנים. יש כאלו שהגיפט שלהם הוא לאפר אחרים, לתת חיבוקים, להיות שותפים לטיול בפלאיה, יש שנותנים עצות טובות, יש שנותנים עצות גרועות, ועוד ועוד ועוד.


יתרונות ואתגרים


היתרונות והחסרונות של השתתפות במחנה לעומת הגעה כמחנאי חופשי הן תמונות מראה, שני צדדים של אותו מטבע. אחד היתרונות הברורים בהשתתפות במחנה הוא להיות חלק מקבוצה – על כל המשתמע מכך: המון אנשים, המון צבע, המון חברים, המון רעש. הקבוצה של הקאמפ עוברת תהליך גיבוש חברתי שמתחיל כמה חודשים לפני המידברן עצמו ונמשך גם אחריו. היתרונות של השתייכות לקבוצה כזאת ברורים, גם מבחינה חברתית וגם מבחינת ההתארגנות עצמה, שלעתים הופכת לקלה יותר כשהיא מתחלקת בין אנשים רבים, שחלקם מנוסים מאוד בהישרדות בשטח. 

לעומת זאת, עבור ברנרים רבים – השתייכות לקבוצה גדולה היא דווקא חיסרון: הרבה אנשים מביאים איתם הרבה דעות שונות, מביאות איתן פוטנציאל לויכוחים ואפילו לריבים. כן, חשוב לדעת שיש כאלו שלא מצליחים להשתלב בקאמפ שבחרו לעצמם, ולפעמים הם עוזבים את המחנה לפני המידברן או במהלך השהות בעיר. לכן, היתרון הבולט בהיותך פרי-קאמפר הוא עצמאות – כמו היכולת לבחור לעצמך כמה ציוד ואוכל להביא, איפה לישון ומתי לנקות את סביבת המגורים.


מה מתאים לי?


כדי לדעת את התשובה לשאלה הזאת, צריך לענות על שלוש שאלות מרכזיות - מהו הניסיון שיש לי בהישרדות עצמאית בשטח, איזו חווית גיבוש מתאימה ונוחה לי ועד כמה מתאים לי לחיות בשותפות עם קבוצה גדולה של אנשים.

אנשים שלא חוו מעולם שהייה בשטח ויתקשו לקיים את עצמם במשך שבוע ללא עזרה, שאוהבים להיות חלק מקבוצה גדולה, שנוחים לבריות ושהבריות נוחים עמם – ירגישו נוח יותר להיות חלק מקאמפ. לעומת זאת, אנשים שאוהבים את השקט ואת הפינה שלהם, שלא אוהבים להיות תלויים באחרים ושאחרים יהיו תלויים בהם,  שמעדיפים שליטה בזמן שלהם, שיש להם גיפט ייחודי שהם רוצים להביא לבד  – יעדיפו להגיע כמחנאים חופשיים. ויש עוד שאלה שכדאי לבדוק לפני שמקבלים החלטה.


כרטיסים


רוב הכרטיסים למידברן נמכרים דרך הקצאות שונות – זאת אומרת, כרטיסים ששמורים עבור אנשים שזקוקים להם כמו (מעוטי הכנסה, 67+ חולניקים, מונגשים, ילדים ועוד) ועוד הקצאות עבור המשתתפים הפעילים בקמת העיר . יש שלוש דרכים עיקריות לקבל הקצאה דרך השתתפות בהקמת העיר: התנדבות במחלקות ההפקה, דרך קאמפ או באמצעות יצירת אמנות. כל מחלקה, כל מחנה וכל מיצב מקבלים כמות כלשהי של הקצאות. זאת אומרת, למי שרוצה להגיע כפרי-קאמפר כדאי להתנדב במחלקת הפקה מסוימת או להיות שותף במיצב אמנות,  – כי הה