"התהליך הארוך הוא זה שיוצר את הטרנפורמציה" - מאנקי, מוביל מפ"צ

האבק אומנם שוקע אחרי האירוע בנוואדה, 

ושם איתו עדיין נמצאים האנשים שמפרקים את האירוע. הגיבורים הבלתי נראים, או אולי הקולנים ביותר.  DPW בעברית מפ"צ, היא המחלקה שלוקחת על עצמה להרים ולהוריד את התשתיות שמאפשרות לטירוף להתרחש. חשמל, גידור, מבנים, צל, שילוט ועוד המון מחלקות פועלות מסביב לשעון כחודש לפני שהשערים נפתחים להמונים המנצנצים. 

השנה התאפשר לי לקחת חלק בטירוף הזה ולהצטרף לDPW במהלך השבועות של הבניה לפני האירוע. 

יצא לי לעשות קצת מכל מיני משימות, בין אם זה לעזור בבניית האיש (האפיג'י) והבסיס שלו, גידור כל העיר (5 מייל), בניית הסלון (centre camp) ועוד המון משימות מספקות יותר ופחות. 

הכרתי אנשים הזויים וטיפוסים מוזרים, מהאיש שאחראי על האוהלים הענקיים של סרק דה סולי, לאנשים שפשוט רוצים להפוך את הברן לחלק יותר גדול בחיים שלהם, משבוע בשנה, לחודש או יותר. 

הנתינה המוחלטת של הזמן שלך לטובת הרעיון הגדול יותר של הברנינגמן מספיק לחלקם, והם אפילו לא ממש משתתפים באירוע. רק מבלים עם החברים שלהם במחנה. מבחינתם האירוע עצמו הוא התירוץ שבשבילו הם באו לבנות, לתת ולבטא את עצמם דרך עשיה. הם לא צריכים תלבושות מורכבות,הם לובשים שחור. תנו להם פטיש ובירה והם יעשו את הכיף של עצמם. 

למדתי הרבה מהחוויה שלבנות את האירוע איתם, אחרי שכבר עשיתי זאת בnowhere ו boarderland . בעיקר אני חושב שהרעיון של ברנינגמן, ושל מידברן איתו, שהאירוע נבנה על ידי המשתתפים עצמם בכל הרמות. הרי אנחנו יכולים להביא ספקים שירימו גדרות וצליות ולהפוך את עצמנו למכונת הפקה מקצועית. אבל במידברן, התהליך הארוך הוא זה שיוצר את הטרנפורמציה המדוברת. היכולת של האדם להתגבר על קשיים, על חוסר נוחות, על אתגרים הוא זה שיוביל לתהליך של שינוי שכולם מדברים עליו. כן, אפשר לעשות ברן רק כצרכן, לבוא לקראוון שמישהו הביא לך, לאכול אוכל שמישהו הכין לך ולשבת במזגן כשחם מידי. אבל אם באמת רוצים לצאת מהאירוע הזה עם חוויה משמעותית שלא דומה לביקור בלונה פארק, כדאי לייצר משהו ולפרק אותו כשאתה מפורק בעצמך.

רוצים גם אתם לחוות משהו אחר? חווית ברן שונה? אתם מוזמנים להצטרף אלינו לפירוק במפ"צ.

מאנקי,