זהו סיפור מרגש על : השתתפות, מאמץ קהילתי, והכללה רדיקלית.
איש אחד עם חלום ואמונה גדולה (המון קשיים ולא נשבר) יוצא לבדוק אם לחלום שלו ימצא מקום בדרך אל העיר. הוא נתקל בקשיים, הוא פונה אל הקהילה, הם מצטרפים, הגילאים שונים הרקעים, המקומות שונים. הם מתאחדים סביב רעיון ליצור. הופכים לחברים, לשותפים. הופכים למחנה, הופכים למשפחה בעיר מידברן.
האנשים של מידברן 2021 - שיחה עם אבישי מוביל המיצב
לאבישי, איש הייטק ב״דיפולט״ המגדיר את עצמו גם בתור ״מייקר שאוהב לפרק ולחבר דברים,״ היה רעיון למיצב, אבל חסר לו צוות כדי להשלים את המשימה
אבישי כותב פונה אל הקהילה : "במידברן ההתנסות ובחינת הגבולות מכניסה אותך לקהילה ומקבלת אותך פנימה (ולא מגרשת אותך...) מיצב קצת משוגע , מחפש חברים שמתחברים לרעיון ורוצים להצטרף לחלום לתכנן לבנות ולהגשים ביחד את החזרה לגן עדן…"
בעקבות התגובות לפוסט המיצב נולד וקרם עור וגידים, או במקרה הזה לבלב והצמיח ענפים ועלים, ואם תרצה השמש נוכל לראות אותו בעיר בקרוב.
אבישי מספר: ״אני ברנר חדש יחסית. בברן אין מושן השתתפתי בבניית ״קוסומוסקופ״ – מעין קליידוסקופ גדול שאפשר להיכנס לתוכו. בנוסף, וכן בניתי במיצב ״מצלמת הזיכרונות החולפים,״ שזו למעשה מצלמה שנראית רטרו אבל יש בפנים מחשב עם קוד שכתבתי, ואנשים מצלמים את עצמם ומקבלים תוצאה מפתיעה (את תוצאות המיצב הבאמת מגניב הזה אפשר לראות פה https://www.facebook.com/fadingmemoriesburn )
המיצב ״חזרה לגן עדן״ התחיל מהעובדה שרציתי לנסות משהו שמשלב תפוחים אמיתיים אשר נרקבים ומתייבשים כחלק מהיצירה. הרעיון היה להמחיש את מושג הזמניות להתבונן דרך עקרון המיידיות (אולי קצת בהמשך למיצב המצלמה).
זהו למעשה מתחם המורכב ממשרביות בצורת עצי תפוח, שאפשר יהיה להיכנס לתוכו כמו לגן, לאכול תפוח ואז לשפד אותו על ענפי העץ. קצת הפוך מהאופן שבו קורה בחיי היומיום, במקום לתלוש תפוחים מהעץ, אנשים יתלו אותם עליו. בנוסף, במרכז המתחם יהיה עץ פרי צעיר (לאו דווקא תפוח), אמיתי. התכנית היא שבלילה התאורה בתוך המיצב תבקע מבעד למשרביות ותייצר אפקט ויזואלי מעניין בפלאייה.
אנחנו גם מקווים שייווצר בתוך המיצב חלל שתהיה בו דינמיקה של אנשים, שתהיה אינטראקציה, ואפילו מתכננים לבנות שם ספסל זוגי. הרבה דברים יכולים לקרות שם.
שאלנו את אבישי, איך ממשיכים ליצור בתקופה כזאת של חוסר וודאות?
תשובתו: "...כדי להצליח אכן צריך שתהיה ודאות גדולה. אז קודם כל, הייתה לי הוודאות במחויבות האישית שלי לפרויקט, ואז עשיתי מאמצים למצוא אנשים שיהיה לי בהם מספיק אמון, אנשים שיודעים למה הם נכנסים ומחויבים למיצב.
אחרי שקיבלתי מענק למיצב מקרן אמנות מידברן, וניסיתי להרים צוות שכשל, פניתי למחלקת תקשורת מידברן. הם פרסמו פוסט. בעקבות פניות של ברנרים הצלחנו להרכיב צוות חדש, בין השאר ברנר שהציע עזרה במכונת חיתוך העץ של המשפחה שלו, ברנר שהשיג מקום אחסון למיצב, ברנרית גרפיקאית שעיצבה במיוחד עבור המיצב את צורת העץ למשרביות ועוד.
בתוך כל התקופה המשוגעת הזאת אנשים נרתמו לעזור וזה היה ממש מרגש"
בנוסף, העבודה המשותפת הייתה מגבשת מאוד, ועל אף שצוות המיצב מורכב מאנשים בטווח גילאים רחב ממקומות שונים בארץ, חלקנו עזבנו את הקמפים המקוריים כדי שנגור ונהיה ביחד בעיר , חברנו לקמפ ״ברוקולי,״ מוזיקת רוק ומנות שישלבו ברוקולי.
אני ברנר יחסית חדש, אבל מהר מאוד גיליתי שאמנות במידברן זה מקום טוב עבורי.
גילתי שהעקרונות של מידברן בעצם תמיד דיברו אלי. במיצב הזה למשל , הנחו אותי העקרונות ההשתתפות, מאמץ קהילתי ומידיות אלו המאפשרים לנו לחוות אמנות בצורה עמוקה ואותנטית.
לאורך המסע ליצירת החזרה לגן עדן אנחנו חווים ונהנים מן השתתפות והמאמץ קהילתי.
אני יודע ומקווה שיהיו גם רגעים שיפתיעו אותי. אני מצפה לזה!
כמ מילים ממחלקת תקשורת :
גן עדן יקר עקבנו אחרי הסיפור שלך מההתחלה והתרגשנו.
ראינו את הפלאיה מובילה אותך במסע דרך העקרונות אל הפלאייה
ראינו אותך באמונה גדולה ברעיון ההכללה הרדיקלית, שימצא לכם המקום המדויק הקבלה והשייכות ברקמת העיר .
ראינו אמונה גדולה, במאמץ הקהילתי, בהשתתפות אשר התגשמו להצלחה.
תודה לך על השיתוף במסע הזה ותודה לכל הצוות הנפלא שבונה לנו גן עדן .
חזרה לגן עדן, מיצב
צוות המיצב : גל ביאלוסטוצקי, עומר גושן, שליו גושן, רואי ליטרט, ענבל זימן-רצון, אורי שעשוע, אווה זרביב, אוריה אנקוריון, ענת אבנצור.דוד אשכנזי, טלי רז, מאיה ולורה ואבישי מנו.