3 שנים מתנקזות לשבוע אחד ופופ… נגמר!
אז אני עוד לא מסכמת, עוד אין מספרים ומסקנות ולשקף וכו'
אבל יש בי המון תודה וסיפור אחד על הקסם שקרה השנה.
כאשר הכרזנו על האירוע, היינו ברמת נגב, בשטח של מידברן 2014. עשינו מדידות, חלמנו את העיר והיינו מאושרים. אחרי ההכרזה, תושבי רמת נגב שקצת מאסו במידברן אצלם בשכונה, העלו התנגדויות והיינו ממש על סף ביטול. ניסינו למצוא דרך לגשר על הפערים ופגשנו את סלאמה, סלאמה עבד בזמנו עם מידברן והכיר אותנו. הוא לא יכול היה לעזור בגישור אבל הציע לנו שטח חקלאי, ממש ליד הבית שלו.
במקביל ערן דורון ראש המועצה ברמת נגב, שידך לנו שטח בדימונה, העדפנו ללכת על דימונה כי זה תחת רשות מקומית וכי אנחנו מכירים ועבדנו כבר על רישוי עם המרחב. ושוב אנחנו נוסעים ומודדים וכבר בונים עיר ומפות .. עם הרבה אמונה כי לא היה שלוש שנים שטח והנה יש לנו אופציה ב' ועוד אופציה בקנה.. מי היה מאמין.
אבל הבירוקרטיה הישראלית צצה ובשל מכרז בשטח המיועד הוא נפל. יש תכנית מגרה! שטח גלילי, ממש ליד הבית של סאלמה. אספנו את כלי המדידה בפעם השלישית ושוב.. פחות באווירת חגיגה, יותר לסיים עם זה ולהתקדם כי הזמן כבר קצר והתאריך מתקרב.. הפעם קיבלנו את כל האישורים ויצאנו לדרך.
שטח גלילי.. מי ידע מה זה עד לפני 3 חודשים.
שטח גלילי זה שטח שאינו בתחום השיפוט של אף רשות מקומית.
אז מול מי עושים רישוי לאירוע?, מול מדינת ישראל. משרד הפנים. כזה עוד לא היה. לא למידברן ולא בכלל.
כשזאבי הגיע לוועדה המחוזית כדי לפתוח תיק, לא ממש הבינו מה אנחנו רוצים.
לזכותן יאמר שהחליטו ללכת על זה, ללמוד תוך כדי תנועה ובאמת לעזור כדי שהאירוע יקרה. כן, לזכותן כי שתי נשים הן אלו שאמרו לזה כן. יפעת ולילי.
תהליך הרישוי החל, שולחנות עגולים ואישורים רבים.
כשבועיים לפני תחילת האירוע התגלה פער חדש, כחלק מרישוי אירוע יש תכנית תנועה, ירידה לשטח מהכביש, שלטי הכוונה, תכנית חניה ושטח תפעולי לרכבי אמנות. את תכנית התנועה מאשרת רשות תמרור של המועצה המקומית בה מתרחש האירוע. בכל מועצה מקומית יש רשות תמרור. לשטח גלילי אין.
מדינת ישראל לא יודעת לאשר תכניות תנועה זמניות ובעיקר את תכנית החניה, כי את תכניות הירידה לשטח הכוונה וכו', נת"י אישרו לנו.
10 ימים שלמים, היועצים המשפטיים,הדוברים והמנכל"ים של משרד הפנים ומשרד התחבורה דנים, מי סמכות רשות תמרור לשטח גלילי, באיזה משרד. משרד התחבורה קיבל את הזכות. הגענו לראש מנהל תשתיות במשרד, הוא קיבל את הסמכות.
ההמלצה שקיבל היתה לאשר לנו רק שאטלים ולא לאשר את תכנית התנועה.
בלי אישור של תכנית התנועה, אין רישוי לאירוע. מידברן לא יכולה להיפתח.
ואנחנו כבר בשטח, ממשיכים להפעיל את כולם כדי למצוא פיתרון.
בשיחת טלפון אישית מאד בשעת ערב מאוחרת של יום ראשון ה-24.10 , ערב לפני פתיחת השערים, אמר לי שילה, אותו ראש מינהל תשתיות, טוב, אני חושב שיש לי פיתרון תני לי לבדוק ואני חוזר אליך.
ב-6 בבוקר הוא כבר היה במשרד כדי להוציא מכתב ולהסמיך את נת"י כרשות תמרור זמנית.
נת"י הסכימו ובעיקר קובי ברטוב שהוא זה שקיבל את הסמכות. אבל לאשר סמכות בירוקרטיה, צריך לחתום במשרד המשפטים ולעשות את זה חוקי.
ב-11 קובי דיבר איתי שהוא בדרך אלינו, עוד לפני שהסמכות אושרה.
כשהוא הגיע, אישור המינוי הגיע יחד איתו.
כבר היה תור בגייט, וכולנו חיכינו רק לו. עשינו סיבוב בחניות ובשטח, הסברתי לו את האירוע, המשטרה נתנו את ההמלצה שלהם עלינו כהפקה ועל האירוע בכלל.
כמה תיקונים שיישמנו בשטח מייד, וקובי חתם .
נס של הרגע האחרון , באיחור של כשעה וחצי, או שלוש שנים ושעה וחצי,
העיר מידברן 2021 נפתחה.
מידברן מעולם לא מובן מאליו, השנה פי כמה
אין שטח מזה 3 שנים,
הקופה ריקה,
יש קירונה,
ויש אמונה ממש גדולה שהדבר הזה חייב לקרות, חייב להתרחש וזה צריך לקרות השנה, כי אחרת זהו, זה לא יקרה.
כן, הרבה היו סקפטיים, לא האמינו וגם רצו כבר לוותר, כמה אפשר להשקיע במשחק מקדים, בסוף מוותרים על האקט ורוצים לישון. זה לא פשוט להניע ולעצור ולהניע ולעצור.. הרבה מאוד אנרגיה מתכלה לה בדרך.
מילא כשזה רק אתה, אבל יש עוד אנשים שצריך לתת להם את האמון ואת האמונה שיש תכלית ושזה כן קורה.
אז כן, גם נחישות וכן אמונה. גם שזה יקרה אבל בעיקר שאין הפעם מצב שלא. שלא יכול להיות שהיו לנו 3 שטחים ביד ובסוף נוותר.
אני רוצה להגיד תודה לכל אלו שהאמינו יחד איתי, לאלו מכם שיצרו את העיר הכי מופלאה שיכולנו לבקש, עשירה בתוכן, מלאה בשמחה, בחיוך ברוך, ובאהבה.
מדוייק הפכה להיות מילה קלישאתית, אבל כמות האנשים, התוכן, האמנות, אתם, הייתם סופר מדוייקים.
באהבה גדולה
קאבירה